הַשְׁרָאָה מֵהָעוֹלָם

הַשְׁרָאָה

הַאֲצָלָה, הַעֲנָקָה, חֲלִיקָה, נְתִינָה

אִינְסְפִּירַצְיָה, מוּזָה

הסגנון המאפיין את הפרויקטים במשרד הינו הסגנון המודרני

סגנון המודרני מאופיין בגאומטריה פשוטה וברורה.

האדריכלים הבולטים בסגנון האדריכלות המודרנית הם:

מיס ואן-דר-רוהה, לה קורבוזיה, פרנק לויד רייט, לואי סאליבן.

הפעם נדבר על מיס ואן דר-רוהה.

27 במרץ 1886 – 19 באוגוסט 1969

אדריכל ומעצב גרמני-אמריקאי.

נמנה עם אבות הסגנון המודרניסטי באדריכלות

ועם מייסדי הסגנון הבינלאומי,

ובזכות הגותו התאורטית והמבנים שתכנן הוא נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

בהמשך דרכו של מיס התאפיינו תכנוניו האדריכליים בחיפוש אחר תמצית הרעיון המודרניסטי -

מינימליזם, פונקציונליזם וניסיונות ליצור שפה חזותית כמו גם צורת חללים חדשה באדריכלות.

הביטוי "Less is more" (פחות הוא יותר)

המיוחס למיס היווה מוטו מרכזי באדריכלות שלו.

הביתן הגרמני ביריד העולמי בברצלונה, 1929

בשנת 1929 התקיימה בברצלונה התערוכה העולמית של ברצלונה

שמטרתה הייתה תצוגת תכלית של אדריכלות ותעשייה עכשווית מכל העולם.

את הביתן הגרמני ביריד הזמין שר התעשייה הגרמני ממיס כדי לייצג את המדינה ביריד העולמי במקביל לאולם התעשייה הגרמנית שהוצג בו. מבנה זה, שנועד לצורכי תצוגה בלבד,

היה הצגת תכלית של כל העקרונות החדשים של האדריכלות המודרנית שגיבש מיס ון דר רוהה יחד עם חבריו לתנועה.

הביתן עמד על פודיום רחב ושטוח לצד בריכת השתקפות,

והיה לו גג שטוח הנסמך על 8 עמודי פלדה דקים.

החלוקה הפנימית שלו הייתה על ידי קירות בודדים שאינם מתחברים זה לזה או לתקרה,

אשר יצרו סוג חדש של חללים שהיו חדשניים מאוד בתפישתם לתקופה זו.

רעיון "החלל הזורם" מומש גם בעזרת קירות זכוכית.

כפי שהיה נהוג בתערוכות עולמיות, בסיומה של התערוכה הביתן פורק, וחלקיו מוספרו, נארזו, ונשלחו ברכבת לגרמניה. מסיבות שאינן ברורות עד היום נעלמו מרבית חלקי הביתן במהלך המעבר. בשל חשיבותו הגדולה שוחזר המבנה באתרו המקורי, תוך שימוש בחומרים זהים לאלו שנעשה בהם שימוש בסוף שנות ה-20. החל משנת 1986 ניצב הביתן המשוחזר בברצלונה, ופתוח לקהל הרחב.

מיס ואן דר רוהה עיצב עבור הביתן יחד עם שותפתו אז, המעצבת לילי רייך, את "כיסא ברצלונה". נטען כי שניים מכיסאות אלה שימשו את בני הזוג המלכותי הספרדי, שהגיעו לבקר בביתן. הכיסא זכה להצלחה רבה, נמכר באלפים גם לאחר היריד העולמי, ונחשב עד היום למקרה מבחן בהיסטוריה של העיצוב התעשייתי.